שאלות ותשובות

 
ממתי יש צורך לבצע בדיקת סקר למניעה?
בדיקות סקר מבוצעות היום לצורך מניעה של גידולים שכיחים, כאשר בדיקת הסקר השכיחה ביותר היא הממוגרפיה. באוכלוסיית נשים שאינה ברת סיכון יש להתחיל בדיקת סקר החל מגיל 50. הבדיקה כוללת ממוגרפיה ובדיקת רופא, ולעיתים יש להוסיף גם בדיקת סונוגרם.

ניתן להתחיל בבדיקות הסקר בגיל 40 אך יש צורך להתייעץ קודם ברופא המטפל. באוכלוסיות בסיכון גבוה כגון: נשאות גנטית, חשיפה לקרינה ובמקרים בהם יש סיפור משפחתי מובהק יש להתחיל בבדיקות הסקר בשלב מוקדם יותר, להגדיל את תדירות הבדיקה ולהיעזר גם בהדמייה מגנטית.
 
האם חזה מלא בציסטות מעיד על סיכוי גבוה יותר לסרטן השד ?
התשובה היא לא.
גידולים שפירים אשר נמצאו בהם תאים משגשגים ובעיקר אלו שהתאים המשגשגים הינם אטיפיים, גם אם הם כשלעצמם לא יהפכו להיות ממאירים עלולים להוות סמן לסיכון עתידי לפיתוח ממאירות שד במקום אחר או בשד השני.
 
האם הגדלת חזה עשויה ליצור בעיות עתידיות וסיכון יתר לסרטן?
הגדלת חזה לכשעצמה אינה מהווה סיכון לפתח ממאירות שד. למרות זאת לפני ביצוע הגדלה או הקטנה יש לבצע ברור מקדים שישלול גוש או ממאירות בשד.
 
האם נפוצים גם גידולים בחזה בגילאי הנעורים?
גידולים בחזה בנשים צעירות הם אינם נדירים ומושפעים מההשפעה של ההורמונים הנשיים ובעיקר אסטרוגן. הגידולים השכיחים בגיל זה הינם: פיברואדנומה וציסטה המתבטאים בגוש.
 
האם זה שכיח שיש גירוד באזור התפרים לאחר ניתוח (בחלל הבטן), וגם הרבה שנים לאחר מכן?
פצע ניתוחי מהווה רקמה פעילה בתקופה שלאחר הניתוח ולכן שכיחה תלונת הגרד שיש כאלו המייחסים אותה לריפוי. למעשה אין זה רחוק כ"כ מן האמת מאחר ובתהליך הריפוי הראשוני מופרשים חומרים פקטורים והורמונים לאזור הצלקת ואלו עלולים לגרום לתופעת הגרד. בדרך כלל לאחר תקופה לא ארוכה חולפים הסימנים הללו. לעיתים הצלקת ממשיכה להיות פעילה ומשגשגת ומופיע מה שנקרא קלואיד שעלול גם לגרד.
 
מה הסימפטומים הראשוניים לסרטן המעי הגס?
סרטן המעי הגס במקרים רבים אינו סימפטומטי, לכן מומלץ לבצע, ובעיקר מי שיש לו סיפור משפחתי, בדיקות סקר כדם סמוי וקולונוסקופיה.

כאשר ישנם סימנים הרי שהם יכולים להיות: דמם, שינויים בהרגלי היציאה, גוש, תפיחות הבטן וחסימת מעיים ובמקרי קיצון פריצת המעי עם התפתחות בטן חריפה.
 
מהו הניתוח המומלץ לבקע מפשעתי?
בקע מפשעתי מתבטא בבלט במפשעה והסימן הקליני הראשון יכול להיות גוש או בלט במאמץ.

ההנחה היום שכאשר אין סימפטומים (אין כאב) והבקע קטן ניתן לעקוב אחריו ואין צורך לתקנו. בקע היוצר סימנים מקובל לנתחו ולתקנו תוך שימוש ברשת לחיזוק.

בנוגע לבקע חד צדדי- בתיקון ראשון השיטה הטובה ביותר היא הפתוחה, בבקע דו צדדי או בקע חוזר השיטה העדיפה היא הלפרוסקופית (הסגורה).
 
התוצאות הראו אצלי גושים היפואקואיים – מה זה אומר? האם זה מסוכן?
תרגום המשפט הינו: גוש בעל הדיות נמוכה. משמעותו בד"כ גוש רקמה. אין זה אומר שזה מסוכן. כל שזה אומר זה שיש לבדוק מה משמעותו וזאת על ידי השלמת הבדיקה הקלינית וההדמיתית וביופסיה באמצעות מחט מונחית הדמיה.
 
מה ההבדל בין ממוגרפיה , אולטרה סאונד ו- MRI?
הממוגרפיה היא בדיקה המבוססת על קרני רנטגן והיא מדגימה שינויים בארכיטקטורה של השד והסתיידות. רגישותה עולה ככל שהשד שומני יותר, דהינו עם הגיל.

אולטרה סאונד היא בדיקה המבוססת על גלי קול ויכולה לגלות גושים וכן חללי נוזל (ציסטות).

ה-MRI היא בדיקה המבוססת על שדה מגנטי הנוצר ברקמה. זו בדיקה רגישה יותר מהממוגרפיה אך אינה ספציפית. עקב השדה המגנטי ביופסיה תחת הנחיית MRI היא פעולה מורכבת יחסית.

בנוסף קיימות בדיקות נוספות כמיפוי, הבדלי חום ברקמה ועוד.
 
מה היא בדיקת PET?
בדיקת PET היא בדיקת מיפוי מטבולית. בדיקה זו מבוססת על כך שלגידול יש תצרוכת אנרגטית גבוהה יותר ועל ידי שימוש במקור אנרגטי/מטבולי מסומן על ידי סמן רדיואקטיבי ניתן לזהות את הרקמה וכן את מידת הפעילות וכך גם לעקוב אחרי יעילות הטיפול.
 
מהם גורמי הסיכון להתפתחות מחלה ממארת?
הגורם המובהק ביותר הינו נשאות גנטית, גורמים נוספים הינם: סיפור משפחתי, חשיפה לקרינה, חשיפה להורמונים כאסטרוגן במקרה של סרטן השד, גורמים סביבתיים והאמת היא שאת מרבית הסיבות אין אנו יודעים במדויק. לכן חשוב לנהל אורח חיים בריא.
 
האם טיפולי הפרייה מעלים את הסיכון לממאירות השד?
יש החושבים כך, אך לא נמצאה עדות חותכת לכך. נשים אשר מתכננות טיפולי הפריה ראוי שיבדקו קודם לכן לוודא שהכול כשורה.